נעים מאוד, קוראים לי ציפי ליבנה.
מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מכורה לממתקים וחטיפים.
לא יכולתי לראות ממתק בצד ולא לאכול אותו.
לא יכולתי לעבור קיוסק ברחוב בלי לחשוב מה יש לו למכור לי. בתור אחות במקצועי, ידעתי בדיוק מה צריך ונכון לאכול,
אבל כמה שניסיתי, לא הצלחתי ליישם את זה על עצמי.
ניסיתי שיטות רבות והוצאתי לא מעט כסף כדי לרדת במשקל– דיאטות, טיפול נפשי, רפואה משלימה, חדרי כושר ועוד. חלק מהניסיונות עזרו לזמן מוגבל, חלק לא עזרו בכלל. נכשלתי שוב ושוב בדבר שרציתי יותר מכל – לרדת במשקל.
הרגשתי כמו כישלון מוחלט, הייתי מתוסכלת לחלוטין והגעתי לנקודת השפל שלי בה נשקלתי מעל 80 קילו בגובה 1.55!
ודווקא אז כשחשבתי שאין לי סיכוי לנצח בקרב הזה – נתקלתי במושג "התמכרות לאוכל".
מיד הזדהיתי והבנתי שזאת אני! אני מכורה לממתקים כמו שאחרים מכורים לסמים, אלכוהול והימורים. לא הייתי חלשת אופי, פשוט סבלתי מבעיה שמשותפת לאנשים רבים.
ברגע שהבנתי מה הבעיה, טיפלתי בה בצורה הנכונה. הלכתי לתוכנית שמטפלת בהתמכרויות – וזה עבד! הצלחתי להיגמל מהסוכר ומהקמח.
מאז ירדתי 15 ק"ג ואני שומרת על אותה המידה בבגדים כבר שנים רבות. מאישה שחיה בתסכול מתמיד, הפכתי לאישה שאוכלת בשפיות ואוהבת את עצמה ואת גופה.
תוך כדי התהליך נחשפתי לזה שיש אנשים שמטפלים ברמה מקצועית בהתמכרות הזאת. והאמת? תמיד חלמתי להפוך לאחת.
באותו הזמן הייתי עובדת בחברת תרופות, עבודה מאוד קשה ותובענית. אבל זה לא מנע ממני בשעות הקטנות של הלילה להתחיל לצבור ידע אודות טיפול בהתמכרות לאוכל.
לאחר מכן התחלתי לטוס לחול למטפלים מקצועיים שמטפלים בהתמכרויות וללמוד מהם את כל התורה.
הצטרפתי למועצת המנהלים והפכתי לנציגה רשמית בישראל
של הארגון הבינלאומי – The Food Addiction Institute
שהחזון שלו היא להביא למודעות הציבור
את המדע בנושא בהתמכרות לאוכל.

התחלתי עם פתיחת סדנת פיילוט ל- 8 נשים בישוב שלי
(מצפה נטופה) שהייתה הצלחת מסחררת. כולן דיווחו שהסדנה שינתה את ההתייחסות והתפיסה שלהן בנוגע לאוכל.
ומשם הכל היסטוריה.
החלטתי שאם אני הצלחתי לעשות את השינוי הזה עבורי,
אני אוכל להוביל ולעזור לאנשים אחרים גם לקום ולעשות את השינוי שאני עברתי! זה הייעוד שלי,
והחלטתי ללכת עליו ב100% – פול טיים ג'וב.